בימינו, ימים של שפע ונוחות, כאשר אנו חפצים במוצרי מזון, ניתן בידנו להשיג הכל, בכל זמן ובכל מקום. שפע זה הינו תוצאה של שרשרת ארוכה ומסועפת, המתחילה בחקלאי ומסתיימת בצרכן. בדרך ישנם פועלים, סוחרים, מפעלים ולפעמים גם יבשות ואוקיינוסים. המזון עובר דרך ארוכה מאוד עד שהוא מגיע אל הצרכן. לצרכן אין שום הכרות אישית עם החקלאי המגדל את מזונו או עם האדמה עליה המזון גדל. יחד עם זאת, הצרכן הינו בעל הכח וההשפעה בתחום זה. בימינו מתחיל שינוי תודעתי שעשוי להוביל שינוי חברתי סביבתי. שינוי זה יש ביכולתו לשקם את הקשר שבין האדם והאדמה.
גדלנו אל תוך השפע ולכן אין אנו מעלים בדעתנו אפשרות בה יחסר דבר על שולחננו. האם ביקרתם אי פעם בסופר וגיליתם שאין עגבנייה? שנגמר החלב? לאספקת השפע והמגוון התמידיים ישנו מחיר גבוה, הנסתר מעין ולא עומד ביחס הגיוני למחיר הסופי של המוצר. המחיר הגבוה הזה מתבטא בזיהום הסביבה עקב שימוש מוגבר בדשנים, בחומרי הדברה ובחממות על מנת לגדל פירות וירקות נקיים מפגעים ולא בעונתם. כמו כן נגרם הזיהום משימוש באריזות חד-פעמיות, באחסון לזמן ממושך ובהובלה למרחקים ארוכים. כל ההשקעה הזו תפקידה להציע מגוון גדול ללא תלות בתנאי הסביבה. בנוסף, בעקבות הצורך לספק תוצרת במחיר נמוך אין ביכולתו של החקלאי להעסיק כח עבודה מקומי, וכאן מתחילה בעיה גדולה נוספת- העובדים הזרים.
לגבי מקומו של החקלאי במערכת: הוא נמצא בתחתית שרשרת המזון. עליו לענות על דרישות השוק על-מנת לשרוד. היות וזוהי מלחמת קיום (כלכלית גרידא) עבורו אין בדעתו ואין ביכולתו להתחשב בגורמים נוספים, כגון איכות הסביבה, בריאות האדם או היבטים חברתיים.
החקלאות המודרנית, שבאה לספק את דרישות השוק, עליה לעבד חלקות ענק של גידול מסוג אחד (monoculture). בכך יש התעלמות מצורכי הקרקע והסביבה למגוון מינים עשיר. ככל שפוחת מגוון המינים כך מתעצמות בעיות המזיקים והמחלות, וגובר הצורך בחומרי הדברה. שילוב של מגוון גידולים בתוך תא שטח אחד יוצר סביבה מאוזנת השואפת לדמות מערכת אקולוגית טבעית. דבר זה לכשעצמו מפחית במידה ניכרת את כמות המזיקים והמחלות. ישנן עוד שפע של דרכים לקיום חקלאות המשתלבת טוב יותר עם הסביבה.
ישנו מודל חקלאי המציע חלופה לחקלאות המודרנית, המגובה בצרכנות מסוג שונה. מודל זה נקרא חב"ק- חקלאות בשיתוף הקהילה, או באנגלית CSA- Community Supported Agriculture. מודל זה מחבר בין שני קצוות השרשרת- בין החקלאי לבין קהילת צרכנים מקומית. מהות הקשר הישיר היא קיום של מחויבות הדדית ושיתוף פעולה בין החקלאי לבין הקהילה המקומית. לקשר זה ישנם יתרונות רבים, הן עבור החקלאי, והן עבור קהילת הצרכנים. נפרט את היתרונות העיקריים:
* שיווק תוצרת טרייה באופן מקומי חוסך באנרגיה של הובלה ואחסון ובאריזות חד- פעמיות. בנוסף נהנית הקהילה מירקות טריים.
* הודות ליישום שיטות אורגניות נהנית הקהילה ממזון בריא וטעים יותר ומסביבה נקייה מרעלים. ביכולתה של הקהילה להשפיע על האופי החקלאי של סביבתה ועל הנוף המקומי.
* הודות לשיווק התוצרת ישירות מן החקלאי אל הקהילה נהנים שני הצדדים ממחירים טובים.
* הקשר הישיר בין החקלאי לבין הקהילה מאפשר לקהילה לחוות דעה בנושאים השונים ואף לקחת חלק פעיל בגידול. עבור החקלאי מאפשר קשר זה להיות מודע לקהילה ולכן להתפתח בהתאם לרצונה.
* מחויבות הקהילה מצד החקלאי מספקת לו ביטחון כלכלי ומאפשרת לו להתרכז בחקלאות ובטובת הסביבה.
